<h1>הלכ' ברכות לריטב"א פ"ב סימנים י'—י"א</h1>
<h2>דף מ.</h2>
כיון שבירך ברכת הנהנין אסור לו לשוח ולכל היוצאים בברכתו עד שיטעום אלא בדברים שהם צרכי סעודה, כגון טול ברוך או הביאו לפתן וכיוצא בזה, ואם שח חוזר ומברך, וכן בכל המצות ששח בין ברכה לעשייה, אבל כיון שהתחיל במצוה או באכילה או בשתייה רשאי לשוח. אין שוהין בין ברכה למצוה ולא להנאה אלא כדי שיגמור אותה ברכה, ואם שהה ולא הסיח דעתו לדברים [אחרים] אינו חוזר ומברך.
